דה בירס
בעבר הלא כל כך רחוק, חברת הכרייה החזקה והגדולה ביותר הייתה דה בירס, או בכינוייה הידוע "הסינדיקט". חברת דה בירס נהנתה מיתרון יחסי, כיוון שהחלה את דרכה כאשר אפריקה הייתה כבושה בידי הבריטים או אירופאים אחרים. כך שלמעשה, הייתה להם גישה לכל מקום באפריקה שבו יש יהלומים. ללא הפרעות מיוחדות, דה בירס החלה את דרכה בתחילת המאה העשרים, כאשר היא רוכשת עוד ועוד מכרות יהלומים, עד כאשר לקראת אמצע המאה העשרים, רוב המכרות באפריקה היו בבעלותה. למעשה, כמעט לכל מכרה יהלומים באפריקה היה קשר לדה בירס. החברה החזיקה בעבר על פי הערכות, למעלה מ 50 אחוז מכלל יהלומי הגלם בעולם. כיום, על פי הערכות, דה בירס מחזיקה רק בפחות מ 20% מיהלומי הגלם העולמי, ועם הזמן נתון זה הולך ומצטמצם. דה בירס למעשה איבדה כמעט לחלוטין את המכרות שהיו לה באפריקה, עקב חילופי משטר, מלחמות והתערבות ממשלתית מקומית.
אלרוסה
חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם היא החברה הרוסית אלרוסה. רוב היהלומים הנכרים באמצעות חברה זו , מצויים על אדמת רוסה הגדולה ורובם נכרים באזור סיביר. בעלי המניות הגדולים החברה זו הם הממשל הרוסי - המחזיק בכ45% ממניות החברה, והרפובליקה של יקוטיה (חבל ארץ בסיביר). שאר בעלי במניות הינם גופים פרטיים וחברות להשקעה. רוסיה בשיתוף אלרוסה ,אימצו לעצמם מדיניות, על פיה לא ניתן להוציא יהלומי גלם מהמדינה. זאת על מנת שליטוש היהלומים ייעשה ברוסיה עצמה, וכך יווצרו מקומות תעסוקה נוספים. את מדיניות זו אימצו מדינות נוספות בעולם, בעיקר באפריקה על מנת לייצר לעצמם תעסוקה, וגם להגדיל את הרווח מכריית היהלומים בסופו של דבר.
ריו טינטו
שאר החברות